טופז נ' בנק הפועלים בע"מ

החלטה

1.לפניי בקשת המערער לפטור אותו מאגרת ערעור, שהגיש על החלטת כבוד השופטת פוקס (בתפקידה כרשמת), מיום 26.7.10 (להלן: "ההחלטה"), בת.א. 7595-07-09 (להלן: "התובענה") לפיה התקבלה בקשת המשיב (הנתבע שם), לדחיית התביעה על הסף.

בבקשה דנן טוען המבקש, כי אין ביכולתו לשלם אגרה וצירף אישור על כך שהוא מקבל גמלת הבטחת הכנסה. כמו כן מפנה המבקש להחלטות קודמות (של בימ"ש זה ושל ביהמ"ש העליון), אשר קבעו כי הוא חסר יכולת כלכלית לשלם אגרה ו/או ערבון.

2.המבקש לא פירט כראוי את כל הכנסותיו והכנסות בני משפחתו, כנדרש בבקשות כגון דא ולא צירף מסמכים המעידים כי ניסה להשיג את הסכום הדרוש לתשלום האגרה (ראו, למשל: ע"א 254/07 לפיד נ' סמואל תק-על 2007(1) 2787 (2007); רע"א 10498/06 מגדלי ישי חברה לבניין בע"מ - בפירוק נ' עיריית תל אביב יפו תק-על 2007(1) 1156 (2007)), אולם גם אם אלך לקראתו ואצא מנקודת הנחה, כי אין ביכולתו לשלם האגרה, דין הבקשה דחיה באשר הוא לא עמד בתנאי השני הדרוש לשם מתן פטור, כמבוקש על ידו.

השיקול של חוסר יכולת כספית אינו השיקול היחיד. בצד שיקול זה יש לשקול, בכל מקרה, גם את מהות התביעה וסיכוייה (בש"א 1236/91 - מאור חיים נ' מדינת ישראל ו-3 אח' (לא פורסם, 16.7.91). אחת התכליות של תשלום אגרה, הינה הצורך ב"מסננת", לשם "סינון" תביעות סרק, כדברי כבוד הנשיא זיילר בע"א 274/91, קליין נ. מסדה (לא פורסם - צוטטו בע"א (ירושלים) 473/95 - מנורה חברה לביטוח נ' מדיה סוניק . תק-מח 96(1), 2562 , עמ' 2563), כדלקמן:

"תוצר הלואי של "משטר האגרות" הוא מיתון מסויים בתביעות. אלמלא מגבלת האגרות, היו הרבה שהיו "מבהילים" נתבעים בתביעות סרק בסכומי עתק. 'משטר האגרות' נוטע בלב כל תובע שיקול מסחרי מסויים, ומרתיע אותו מלהעלות תביעות שאין להן בסיס כלשהו".

3.בענייננו, לא עלה בידי המבקש להראות כי קיימים סיכויי ערעור המצדיקים מתן פטור מאגרה.

בתובענה, עותר המבקש לביטול פסק דין, שניתן ביום 26.3.07 אשר ע"י כב' השופט י. עמית בת.א. 645/05 בבימ"ש זה (להלן: "פסק הדין"). על פסק הדין הגיש מבקש ערעור לביהמ"ש העליון, אולם הערעור נדחה בשל אי הפקדת ערבון, כנדרש.

כב' השופטת פוקס קבעה, בהחלטה מפורטת ומנומקת היטב, כי הבקשה לביטול פסק הדין לא באה אלא לעקוף הליכי הערעור על פסק הדין וכי אין בה כל עילה לביטול פסק הדין ולפיכך קיבלה את בקשה המשיב למחיקת התביעה על הסף.

בכתב הערעור מפנה המבקש למסמכים רבים, לשם "בירור הטעויות" להן הוא טוען, אולם אין בהפניות אלה כדי להניח את הדעת, כי טענותיו של המבקש הינן טענות חדשות, אשר לא היו ידועות לו קודם לדיון בתובענה בפני כבוד השופט עמית ואשר לא הובאו בפניו ולא נדונו על ידו.

נהפוך הוא. המבקש מבהיר בתגובותיו לבקשה לסילוק על הסף, שנדונה ע"י כבוד השו' פוקס, כי אין הוא סומך תביעתו על ראיות חדשות, אלא הוא מבקש לדון מחדש בראיות שכבר היו בפני כבוד השופט עמית ונבחנו על ידו.

4.בנסיבות אלה, דין הבקשה דנן דחיה, באשר לא עלה בידי המבקש להראות סיכויי ערעור המצדיקים מתן פטור מאגרה.

הבקשה נדחית.

המבקש ישלם הוצאות הבקשה בסך 1,500 ₪ בתוספת מע"מ כחוק, נכון להיום.

החלטה זו ניתנה על ידי כרשמת ביהמ"ש המחוזי בחיפה.

ניתנה היום, ט' חשון תשע"א, 17 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: